ד"ר אילן אבקסיס

​להזמנת הרצאה של ד"ר אילן אבקסיס ניתן ללחוץ כאן.

מאז ומקדם - זיקתו הנמשכת של העם היהודי למולדתו

הרצאות:

- מה כתוב פה? - כתובות עבריות מימי בית ראשון – אחת הזיקות החזקות ביותר לארץ ישראל היא הזיקה הלשונית. בארץ ישראל דיברו עברית (שהיא ניב של הכנענית), והיא היא שפת המקום. הערבית היא שפה פולשת שהגיעה יחד עם הכיבוש המוסלמי במאה השביעית לספירת הנוצרים. מלבד כתיבת התנ"ך, הרי שלל כתובות עבריות שהתגלו ברחבי הארץ מעידים על הזיקה העמוקה בין ארץ ישראל לשפה העברית. בהרצאה זו נסקור כמה וכמה כתובות עבריות שהתגלו במהלך השנים. חלקן נוגע ישירות לאירועים המתוארים במקרא, וחלקן הן קבלות מס יומיומיות.

זה נשמע לי מוכר  - שימור השם העברי בשמות ישובים ערביים – שמות מקומות נוטים להשאר על כנם, גם כשהאוכלוסיה מתחלפת (כך, שמות רבים ביבשת אמריקה הם שמות אינדיאנים כשרים למהדרין. למשל: מסצ'וסטס). על כן, לא נתפלא לגלות, שישובים ערביים רבים, משמרים את זכר השם העברי הקדום. לפעמים זהו אותו שם בדיוק (חלחול), לפעמים תרגום (דן – תל אל קאדי), לפעמים הצליל דומה (עדולם – עיד אל מיא), לפעמים השם נדד מעט (בית שמש – תל רמיילה ליד עין שמס), ולפעמים תופעות לשוניות מוכרות (כסולות – אי-כסאל). בהרצאה זו נסקור את הישובים המקראיים הרבים רבים, ששמם השתמר, כך או אחרת, בשמות של הישובים הערביים ברחבי ישראל.

- שתי גדות לירדן? גבולות הארץ במקרא, אידאה ומציאות – במדינת ישראל ניטש ויכוח עז לגבי גבולות המדינה. ויכוח רעיוני חריף התחולל גם בין דפיו של המקרא בנוגע לגבולות הארץ המובטחת. תיאורי הגבולות של ארץ ישראל במקרא מתרחבים ומתכווצים כמו אקורדיון, בהתאם לתקופה בה הם נכתבו, ולאידאולוגיה אותה הם מייצגים. סלע המחלוקת העיקרי הוא האם עבר הירדן היא חלק מארץ ישראל. המציאות הכריעה שכן. בהרצאה זו נסקור את תיאורי הגבולות, את מימושם בשטח, ואת הקשר בין גבולות הארץ המובטחת לפרעוני מצרים...

- זה שלנו - זכותנו על הארץ בראי המקרא – ההתעקשות היהודית להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל דווקא (ולא באוגנדה, ארגנטינה או שלל פתרונות טריטוריאליים אחרים), מבוססת בעיקר (אבל לא באופן בלעדי) על המקרא. בהרצאה זו נסקור את ההבטחה לארץ לאבות האומה, ליוצאי מצרים, ומימושה בפועל בתקופת ההתנחלות והמלוכה.

רקע:

ד"ר אבקסיס הינו מרצה ותיק במכללה האקדמית גורדון בחוג למקרא, תרבות ישראל והגיל הרך, ומחנך את הדור הבא של המורים והגננות בישראל. בנוסף, הוא שדרן ההסכת (פודקאסט) 'דברי הימים – על המקרא והמזרח הקדום', מתוך תחושת שליחות של הפצת הידע על המקרא והמזרח הקדום על כלל הציבור.

רקע נרחב:

- ד"ר אילן אבקסיס נבחן בחמש יחידות לימוד במקרא בבגרות, ומאז הוא פוסע בנתיב המקרא.
- בעל תואר ראשון בארכיאולוגיה ומקרא מהאוניברסיטה העברית, בעל תואר שני במקרא מהאוניברסיטה העברית (נושא התזה: שכירי חרב בישראל בתקופת המקרא), ובעל תואר שלישי במקרא ומזרח הקדום מאוניברסיטת בן גוריון (נושא המחקר: רציחות פוליטיות במזרח הקדום).
- ד"ר אבקסיס לימד באוניברסיטת חיפה בחוג למקרא, וכן במכללת לוינסקי (החוג למקרא), ובסמינר הקיבוצים (בחוג למקרא ותרבות ישראל).
- מתנדב לשירות במילואים בחטיבה 14.
- מרצה בתחומי המקרא, הארכיאולוגיה והמזרח הקדום במסגרות שונות (אקדמיות וכלליות).
- פרסם שני ספרים: הסגן של בר כוכבא – מספרי 2 בהיסטוריה', וכן 'ויכהו וימיתהו וימלוך תחתיו – על רציחות פוליטיות במזרח הקדום'.
- ד"ר אבקסיס מתראיין מפעם בפעם בנושאי המקרא והמזרח הקדום בכלי התקשורת המסורתיים.